×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין ל״ח:גמרא
;?!
אָ
הֲרֵי זה חַמָּר גַּמָּל. רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל ור׳וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמְרִים עֵירַב בְּרַגְלָיו בָּרִאשׁוֹן אֵין מְעָרֵב בְּרַגְלָיו בַּשֵּׁנִי נֶאֱכַל עֵירוּבוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן יוֹצֵא עָלָיו בַּשֵּׁנִי. אָמַר רַב הֲלָכָה כד׳כְּאַרְבָּעָה זְקֵנִים הַלָּלוּ וְאַלִּיבָּא דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר אב׳שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת הֵן וְאֵלּוּ הֵן ד׳אַרְבָּעָה זְקֵנִים רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל ור׳וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בר׳בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה ור״אוְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בר״שבְּרַבִּי שִׁמְעוֹן ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה סְתִימְתָּאָה וְאִיכָּא דְּאָמְרִי חַד מִינַּיְיהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וּמַפֵּיק ר׳רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה סְתִימְתָּאָה. וְהָא רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל ור׳וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ אֵיפוֹךְ. אִי הָכִי הַיְינוּ רַבִּי אֵימָא וְכֵן אָמַר רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְכוּ׳. וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי רַבִּי רַבִּי תָּנֵי לַהּ וְלָא סָבַר לַהּ. רַבָּנַן נָמֵי תָּנוּ לַהּ וְלָא סָבְרִי לַהּ רַב גְּמָרָא גְּמִיר לַהּ. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב הוּנָא עָיֵיל רַב חִסְדָּא לְמִירְמָא דְּרַב אַדְּרַב מִי אָמַר רַב הֲלָכָה כד׳כְּאַרְבָּעָה זְקֵנִים וְאַלִּיבָּא דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת הֵן. וְהָא אִיתְּמַר שַׁבָּת ויו״טוְיוֹם טוֹב רַב אָמַר בנוֹלְדָה בָּזֶה אֲסוּרָה בָּזֶה. אָמַר רַבָּה הָתָם מִשּׁוּם הֲכָנָה. דְּתַנְיָא {שמות ט״ז:ה׳} וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ גחוֹל מֵכִין לְשַׁבָּת וְחוֹל מֵכִין ליו״טלְיוֹם טוֹב וְאֵין יו״טיוֹם טוֹב מֵכִין לְשַׁבָּת וְאֵין שַׁבָּת מְכִינָה לְיוֹם טוֹב. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא הָא דִּתְנַן כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מוֹלִיכוֹ בָּרִאשׁוֹן וּמַחְשִׁיךְ עָלָיו וְנוֹטְלוֹ וּבָא לוֹ בַּשֵּׁנִי מַחְשִׁיךְ עָלָיו וְאוֹכְלוֹ וּבָא לוֹ הָא קָא מֵכִין מיו״טמִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת. א״לאֲמַר לֵיהּ רַבָּה מִי סָבְרַתְּ סוֹף הַיּוֹם קוֹנֶה עֵירוּב תְּחִלַּת הַיּוֹם קוֹנָה עֵירוּב וְשַׁבָּת מְכִינָה לְעַצְמָהּ. אֶלָּא מֵעַתָּה יְעָרְבוּ בְּלָגִין. בָּעִינַן סְעוּדָה הָרְאוּיָה מִבְּעוֹד יוֹם וְלֵיכָּא. אֶלָּא הָא דִּתְנַן ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יו״טיוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לַשַּׁבָּת בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵירוּבִין הָא בָּעִינַן סְעוּדָה הָרְאוּיָה מִבְּעוֹד יוֹם וְלֵיכָּא. מִי סָבְרַתְּ דְּמַנַּח לֵיהּ בְּסוֹף אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָאן וּבְסוֹף אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָאן לָא דדְּמַנַּח לֵיהּ בְּסוֹף אֶלֶף אַמָּה לְכָאן וּבְסוֹף אֶלֶף אַמָּה לְכָאן. אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה עֵירַב בְּרַגְלָיו יוֹם רִאשׁוֹן מְעָרֵב בְּרַגְלָיו יוֹם שֵׁנִי עֵירַב בְּפַת בְּיוֹם רִאשׁוֹן מְעָרֵב בְּפַת בְּיוֹם שֵׁנִי הָא קָא מֵכִין מיו״טמִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת. א״לאֲמַר לֵיהּ מִי סָבְרַתְּ דְּאָזֵיל וְאָמַר מִידֵּי הדְּאָזֵיל וְשָׁתֵיק וְיָתֵיב. כְּמַאן כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי דְּאָמַר חֶפְצֵי הֶפְקֵר קוֹנִין שְׁבִיתָה. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אֶלָּא בְּיָשֵׁן דְּלָא מָצֵי אָמַר אֲבָל בְּנֵיעוֹר דְּאִי בָּעֵי לְמֵימַר מָצֵי אָמַר אע״גאַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר כְּמַאן דְּאָמַר דָּמֵי. א״לאֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנִין לְאַבָּיֵי אִי הֲוָה שְׁמִיעַ לֵיהּ לְמָר הָא דְּתַנְיָא ולֹא יְהַלֵּךְ אָדָם לְסוֹף שָׂדֵהוּ לֵידַע מָה הִיא צְרִיכָה כַּיּוֹצֵא בּוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
{רי״ף עירובין ט.} {שמעתא דקושיא על ר״א בענין עירוב ליום שני} אלא הא דתנן: רבי אליעזר אומר: יום טוב הסמוך לשבת − הא קא מכין מיו״ט לשבת – כך היא הגי׳ המדוקדקת בהלכות הרי״ף ז״ל, ובספרים מדוקדקים. ויש שגורסין, הא בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא. ופי׳ הענין משום דלא מצי אזיל ושקיל ליה, דקס״ד דמנח ליה בסוף אלפים אמה לכאן ובסוף אלפי׳ אמה לכאן. והרבה מן החכמים שגורסין כך, משום דקשיא להו ההיא גירסא, דהא קא מכין מיו״ט לשבת. דהא אוקימנא תחלת היום קונה עירוב, ושבת מכינה לעצמה. לפיכך הוצרכו להחליף הגי׳ ולתקנה, לומר, הא בעינא סעודה הראויה מבעוד יום וליכא. וגם זה התיקון לא עלה בידם. דהא קי״ל, כל היכא דלא חזי להאי וחזי להאי, סעודה הראויה מבעוד יום היא. כדתנן (בבלי עירובין כ״ו:): מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה. [ואם מפני שהיא רחוקה ממנו, זה כעירובו במקום אחד והוא במקום אחר]⁠1 ואין זה סעודה שאינה ראויה מבעוד יום. ונראה לנו לסמוך על הגרסא הראשונה, וכך הוא פירושה. אלא הא דתנן: ר׳ אליעזר אומר: יום טוב הסמוך לשבת − והא קא מכין מיו״ט לשבת. דקס״ד דמנח ליה לעירוב בסוף אלפים אמה לכאן ובסוף אלפים אמה לכאן, והוא צריך מבעו״י לילך אצל מקום עירובו של יום שני כדי שלא יהא רחוק ממנו יותר מאלפים אמה, שהנותן עירובו חוץ לאלפים אמה לא קנה עירוב. וכיון שהוא הולך סמוך לבין השמשות לסוף תחומו אצל מקום עירובו של יום שני ושוב אינו יכול לחזור לתחומו הראשון, לפי שתחומו השני מופלג מן הראשון, נמצא זה כמכין מיום טוב לשבת. והא ודאי מוכחא מילתא, והרי זה כהולך אצל שדהו לידע מה היא צריכה, וכמטייל עד פתח המדינה כדי שיכנס למרחץ מיד. א״ל: מי סברת דמנח ליה בסוף אלפים אמה לכאן ובסוף אלפים אמה לכאן, כדי שיצטרך לצאת לסוף תחומו מבעוד יום. לא. דמנח ליה בסוף אלף אמה לכאן ובסוף אלף אמה לכאן, שאינו צריך לצאת לקראת עירובו כלל. {רי״ף עירובין י.} {שמעתא דדברי רב יהודה בענין מערב ביום שני} אלא הא דאמר רב יהודה − עירב ברגליו בראשון, מערב ברגליו בשני. עירב בפת בראשון, מערב בפת בשני − הא קא מכין מיו״ט לשבת – בעירובו ברגליו בשני. דבשלמא עירובו בפת, הא דאוקימנא דשבת מכינה לעצמה, משום דתחלת היום קונה עירוב, אלא עירובו ברגליו, הא ודאי הכנה היא כשמערב ברגליו ואומר, כאן תהא שביתתי. א״ל: מי סברת דאזיל ואמר מידי. לא, דאזיל ושתיק ויתיב וקאים וחוזר לביתו. וכה״ג לאו הכנה היא, כיון דשתיק וחוזר למקום שבא משם. ואין זה דומה למהלך בסוף שדהו ומטייל עד פתח המדינה. שאינו אלא הולך ושותק וחוזר לביתו, ולא מוכחא מילתא. דאי צורבא מרבנן הוא, אמרי׳ שמעתא משכתיה, אי עם הארץ הוא, אמרו חמרא אתאבד ליה. גופא אמר רב יהודה: עירב ברגליו בראשון מערב ברגליו בשני וכו׳, לפי שאין מערבין בתחלה בפת – פירוש: בשני אין מערבין בתחלה בפת ולא בפת אחרת חוץ מאותה הפת של יום ראשון, שלא יהא כמכין מיו״ט לשבת. ואף על גב דהא דרב יהודה אליבא דרבנן אזלא ואנן קיימא לן כרבי אליעזר, מיהו, אם בא לערב לרוח אחת, כחכמים, כך יש לו לעשות, ובהא לא פליג רבי אליעזר.מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
1 בדפ״ר: ומפני שהיא רחוקה ממנו זה בעירובו שהוא במקום אחד ועירובו במקום אחר
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144